דיון במכון התקנים על עברית רב־מגדרית

שלום כולןם,

בפגישה הקרובה של ועדת מכון התקנים לעברית במערכות ממוחשבות, שנקבעה ליום ראשון 9.5 בבוקר, אמורה להיות מוצגת המערכת של עברית רב־מגדרית. אישית, אני מאוד בעד לתקנן את זה – כלומר, להוסיף את התוים הרלונטיים לתקן יוניקוד כך שניתן יהיה להשתמש בהם ביותר מקומות – אבל אני עוד לא יודע בדיוק מה הולך להיות בדיון ומה הועדה יכולה לעשות בעניין. בכל אופן, אם יש לכןם דעה, עמדה, רעיונות, או אפילו רק רצון לדעת יותר, תגידו.

2 לייקים

אני בעד וכבר התכתבתי עם מיכל היוצרת. לצערי מערכת האותיות החדשה לא פתוחה בינתיים [ובכך מתנגשת עם רישיון ה־OFL של גופן אלף] ואי אפשר לתקנן אותה בינתיים.

אני יודע שהניסוח לא מסתדר עם השאיפה שלה.

מקלדת עברית רב־מגדרית בלינוקס לרוצים להתנסות

איפה יש תעוד של התווים השונים שבהם משתמשים שם? האם יש עבודה מול יוניקוד? חסרות שם הערות שיתעדו את האותיות שנוספו.

התיעוד נמצא באתר ששי שם לעיל ובמסמכים הנמצאים בחבילה דחוסה להורדה באתר. למשל במסמך מתועדים קיצורי מקשים של התווים החדשים. מה שצירפתי היא הטיוטה הראשונית בשביל לינוקס והיא טעונה שיפורים. לדידי אין ניסיון קודם בהגדרת מקלדות והיא תשמח למשוב. נכון לעכשיו, אין עבודה מול יוניקוד. כדי להתנסות במקלדת, צריך להתקין את הגופן החדש. אך כמו שציינתי בתגובה הראשונה שלי, יש בעיה עם רישיון השימוש במערכת האותיות החדשה.

הסתכלתי עכשיו על האתר שלהם. כמה הערות:

  • המקלדת דומה לוארינאט lyx הקיים למקלדת הישראלית בכך שהיא מבטלת את האותיות האנגליות הגדולות ומוסיפה סימנים במקומם. בעבר הוועדה לא קיבלה את ההצעה הזו מסיבות של שמרנות (לא של חברי הוועדה אלא של משתמשים) – הסרת מיפוי קיים מסובכת למשתמשים. האם זה יעבוד כאן? אולי.
  • באופן כללי נראה לי שעדיף לא להוסיף שפה שונה אלא ואריאנט שונה למקלדת. לא מדובר על שפה אחרת או על ארץ אחרת. בקובץ il יש כבר כמה ואריאנטים למקלדת העברית הישראלית.
  • נוסף שם סימן ניקוד רב מגדרי הנקרא „רֵב״. הבעיה היא שהוא נראה בדיוק כמו סימן רפה הקיים: תֿ נראה בדיוק כמו אותו סימן. הסימן הזה משמש לא רק לסימון טעם מקרא אלא גם לסימון אות לא דגושה.

ועוד משהו אחד: לי לא ברור איך להסביר את כל הסימנים האלו לילד בכיתה א’:


נראה לי פשוט יותר וברור יותר להשתמש בלוכסנים.

יש חדש? היה דיון אתמול?

היה.
מיכל הציגה את המערכת, וחברי וחברות הוועדה הגיבו.
המסקנה העיקרית שעלתה היא שהועדה שלנו במכון התקנים מתאימה כדי להגדיר את ה„איך”, אבל הדיון בעברית רב־מגדרית הוא עדיין יותר על ה„מה”. קשה יהיה להוציא בנושא תקן של מכון התקנים, שהוא בסופו של דבר גוף סטטוטורי, בלי גיבוי של האקדמיה ללשון העברית (גם גוף סטטוטורי). מרכזת הועדה, אשת מכון התקנים, תפעיל את קשריה באקדמיה כדי לקדם את הדיון שם.
נקודה טכנית שעלתה היתה שכדי לקדם תקן טכני של תמיכה בתוים האלה (למשל פרישת מקלדת), צריכים להיות להם ערכי יוניקוד. מיכל הסבירה שהמימוש הקיים ניצל ערכים פנויים בטווח של עברית. אני לא בטוח אם זה נאמר ממש או שזו רק פרשנות שלי – אבל גם ערכי יוניקוד בתוך הטווח של עברית (בתחום 16 ביט הראשונים) לא ינתנו בלי תמיכה של האקדמיה ללשון העברית.
בהקשר הזה, העליתי גם את הנקודה שלך על הרישוי. מיכל הסבירה שהיא מרגישה עדיין צורך לשמור על המערכת כדי שמימושים שונים לא יתחילו להכניס שינויים, ושלדעתה לשמירה הזו יש חלק משמעותי בהצלחה של המערכת עד עכשיו; ועם זאת, אם הרישוי יהיה המכשול שיעמוד בפני אימוץ המערכת ע״י גופים בינלאומיים וחברות רלוונטיות (יצרניות מערכות הפעלה), היא תשחרר.
עלו עוד כל מיני נקודות טכניות – האם צריך משהו כזה (השפעות פסיכולוגיות של שפה ממוגדרת), איך אפשר לקרוא את זה (התשובה המסתמנת: איך שהקוראת רוצה), האפשרויות והבעיות של אלטרנטיבות (למשל: טקסט במדיום דיגיטלי יכול להשתנות בהתאם למגדר של הקוראת או הקורא, ולתת חוויה יותר טובה אם הטקסט פונה בגוף שני; אבל זה לא פתרון לטקסט שמדבר בגוף שלישי, למשל על בעלי\בעלות מקצוע מסוים).

נראה לי שהסיפור לא נגמר – כלומר, גם אם האקדמיה ללשון העברית תתגלה כמבוי סתום, וועדת מכון התקנים לא תוכל לייצר תקנים ישראליים רלונטיים, עדיין יהיו חברים שיפעלו לקדם את הרעיון, באיזושהי מסגרת. אבל זה ברמת הרושם האישי.
מספר מסמכים רלוונטיים – מחקרים בעיקר, אני חושב – הופצו לחברי הועדה. עוד לא עברתי עליהם, לא יודע מה ראוי להתייחסות ומה מעניין, ואפילו לא בטוח מה אני רשאי לשתף הלאה. אגיע לזה בזמן הקרוב, אני מקווה.