בשבוע שעבר פרסמנו גם בפייסבוק שאנחנו מחפשים מנכ״ל לעמותה. אדם שיש בלבו על הועד הנוכחי הגיב לפוסט בהערות משמיצות. ההערות הללו נמחקו, כמובן, אבל הדבר עורר דיון בתוך הועד: חלקנו חשבנו שצריך לדווח על זה לקהילה, וחלקנו שצריך להתייחס לזה כאל ספאם, כלומר, להעיף ולהשאיר כמה שפחות זכר, כחלק מההתנהלות השוטפת של ניהול פרופיל במדיה חברתית.
אם יש לכן דעות בעניין, נשמח לשמוע אותן.
כיוון שאני מכיר את הסיפור היטב אני חושב שהעמותה נתנה את מלוא הבמה לתלונות כלפיה במגוון ערוצים לרבות מפגש פנים אל פנים.
המסר הובן, אין צורך לפגוע בפעילות העמותה לצד אמירות שמציינות אחרת.
העמותה פתוחה לדיונים ולביקורת ועובדה שגם המסר המדובר עבר אל הקהילה, הטרדה שוטפת והפרעה לפעילות העמותה אינה הולמת ובלבד שזכות הדיבור ניתנה.
עם כל הצער שבדבר אני נאלץ להסכים לחסימות מהסוג הזה ולו כדי לשמור על חברי העמותה ועל אופי פעילותה.
מחילה אם דברי פוגעים במישהו, יש מגוון ערוצים מקובלים שאינם מטרידים את כל חברי העמותה באופן שוטף לרבות פנייה לערכאה משפטית.
לא הבהרתי את עצמי: לא היה שום ויכוח על ההצדקה שבמחיקת ההערות. זה הוסכם מיידית על כולם. השאלה היא רק אם צריך, כשמוחקים הודעות כאלה, לדווח שזה קרה.
אני מנסה לחשוב על דרך שבה יהיה הגיוני לדווח אבל אני תמיד בעד שקיפות.
משיקולי שקיפות ולאור חגיגת המחיקות אצל פוליטיקאים, אני מציע לצלם את כל ההתכתבות לפני המחיקה.
להוציא הודעה לאחר מכן ולפרסם רשימת משתמשים חסומים ולמה הם חסומים משיקולי שקיפות. ברשימה הזו אפשר להוסיף את כל צילומי המסך וכן רקע לאירוע.
זה נשמע לי כמו סוג הביורוקרטיה שיהיה מוצדק אם, חס וחלילה, נגיע למצב שבו יש הרבה חסימות. כל עוד מדובר על חסימות ומחיקות בודדות, ובמיוחד כאלה שאין לגביהן ספקות, אני לא חושב שזה נדרש.
בפרט, פרסום של ההודעות שנמחקו קצת מפספס את הרעיון של מחיקת ההודעות.
אני חושב שפוסט בפורום (אולי פורום יעודי לדברים כאלה) שמוסיפים לו תגובות בסגנון „היום מחקנו הודעה אחת של משתמש X כי היא כללה Y” הוא המקסימום ההגיוני לדיווחים כאלה, וגם זה לא אם זה ספאם מוחלט (כלומר, הודעות של עוקצים ניגריים וכולי).